גופות


אורית נסעה להשלמת ציוד באאוטלט ואני הולך למלון לוקסור השכן לראות את תערוכת הגופות (Bodies). שאורית וחצי העולם כבר ראו ואני לא רוצה להחמיץ אותה, במיוחד כשהיא כאן מעבר לכתף.
אז הינה המלצה לבודדים שטרם ביקרו – לא הפסדתם כלום. במוקדם או במאחר תקבלו הצצה לתערוכה, בסקירה של שתי דקות בטלוויזיה - ודי בכך. בעצם, אפילו דקה וחצי מספיקה.
בשיר "16 טון" שר ג'וני קאש, על הכורה המשועבד לחברת הכרייה. בפזמון הוא שר על אפסות האדם שאינו אלא שרירים, דם, עור ועצמות. התערוכה מרחיבה ומפרטת, אם כי בעיקרון גוף האדם לא שונה מגוף הלטאה או הארמדיל. אז עדיף כבר להקשיב לג'וני קאש, שבקול עמוק ומיוחד, מספר על כורה שנולד בבוקר, בו לא זרחה השמש. 
כן, בגופות חסר היה לי הסיפור. במילים אחרות -  שרירים דם עור ועצמות... מה חדש ?


תוצאת תמונה עבור תערוכת גופות

הימים הבאים בוגאס


אתמול בערב טיילנו למלון פריס. מגדל אייפל יפיפה מתנשא מעל לאולם ענק בו מתפתלים רחובות פריסאיים ובהם בתי קפה, חנויות, חצרות וגזוזטרות והכל בשיק פריסאי. תקרת הרובע צבועה בצבעי השמיים ומייצרת מקצת תחושה של חוץ ובנוסף מרגיעה מאוד את העיניים.
רגליו של מגדל אייפל חודרות מבעד לתקרה שמעליה מבחוץ מתנשא המגדל, והן מוסיפות מימד ארכיטקטוני מיוחד.
מקסים כבר אמרנו ?
אחר כך חצינו את הרחוב לצפות במופע מזרקות המים של הבלאג'יו. נעמדנו על מדרכת הסטריפ מול האגם וגני החזית של המלון המרהיב. בשעה היעודה, לצלילי פראנק סינטרה, נפתחות עשרות ואולי מאות מזרקות באגם, המנהלות ריקודי מים עדינים המתחלפים לסירוגין בווילונות עצומים של מים ובסילוני מים הנורים לגובה עצום ברעמי תותחי מים.
רומנטי כבר אמרנו ?
הבוקר ביקרנו בלוקסור שמרכזו באולם פירמידה יפה.
משם בפרוזדור שנראה כמקשר בעצם את כל המלונות בסטריפ למין מבוך אין סופי של מעברים, אולמות וארמונות, עברנו למלון מנדליי ביי. יונתן אומר שהוא היפה שמלונות וגאס. בכל מקרה הוא אריסטוקרטי, מעוצב בהידור מאופק ותענוג להסתובב בו.
כבונוס בלתי צפוי קיבלנו תערוכה של הצלם פיטר ליק (Peter Lik) שהוא צלם אוסטרלי שמציג, בין היתר, עבודות צילום של הקניונים באריזונה וביוטה שבקרוב נבקר בהם. אפשר לראות עבודות שלו באינטרנט. הוא עדיין מצלם במצלמה מהדור הישן. פנטסטי.
חצינו את המלון הענק הזה לביקור בריף הכרישים הידוע שלו.  Shark Reef   המכיל אקווריום מרהיב ומיוחד במינו, ובו כרישים, חתולי ים, צלופחים ויצורים ימיים נוספים.
הכי אהבנו את עמוד המים בו רקדו בעדינות מדוזות כחלחלות בעלות זנבות ארוכים של צמר לבן שהיו תלויים על חוטים חומים.


ליד הייתה בריכה של מים רדודים בה שחו דגים רחבים והמבקרים רכנו על שפת הבריכה וליטפו את הדגים. האמריקאי לידי שאל אותי אם זה בכלל נעים לדגים, והשבתי לו שאינני יודע אבל אני באופן אישי דווקא די אוהב שמלטפים אותי, אם בכלל.
האמת, הייתה לי הרגשה שדווקא התחברתי עם איזה דג כי הוא כל הזמן חזר אלי.


אז נפרדתי מאורית שהלכה לשופינג ב fashion show, אחד הקניונים היפים של ווגאס ואני התיישבתי עם הגברים בחדר הפוקר של ה"מנדליי ביי".
במשך קרוב לשעתיים התייבשתי והפסדתי ולהפך. אומנם לא סכום גבוה, אבל גם כשמדובר בסכומים נמוכים אני מעדיף להרוויח.
אחרי שעתיים, הייתי בביג בליינד וקיבלתי נסיך מלכה מעוינים. כולם זרקו והסמול בליינד שאל אותי אם נוותר ונכניס את כולם למשחק. השבתי לו "בפעם אחרת".

הוא שילם את הבליינד, אני הגבהתי, והוא שילם. נפתחו אס עשר מעוינים ושבע סתם. הוא העביר לי, אני שמתי עוד חמישה עשר דולר והוא שילם.

נפתח 5 סתם. הוא העביר לי, אני הוספתי 30 והוא שילם.

נפתח קינג מעוין הוא העביר לי אני הוספתי 30 והוא שילם.

פתחתי את היד והראיתי רויאל פלש ומיד צלצלו בפעמונים וכל הנהלת חדר הפוקר התקבצה סביבי וברכות ותשואות למנצח.


ואז התברר שחוץ מהקופה היפה שכיסתה את הפסדים זכיתי ב 600 דולר מתנה.
אני מתפלא שאנשים עדיין יושבים בארץ הקודש כשאצלנו בוגאס מתגלגל הכסף ברצפה.

אנשים


בוקר אחד, כששולחנות הפוקר היו ריקים התיישבתי ליד  שני הדילרים התורנים במנדליי ביי והתפתחה לנו שיחת ידידות ממושכת.
אלו האנשים הבלתי נראים שמאחורי גלגלי המכונות של התעשייה. הם חוסכים דולר לדולר בימים ובחודשים הארוכים שבהם הם משרתים אנשים שבאו לבזבז מאות ואלפי דולרים  בימים ספורים. יום אחד, כך הם מקווים, הם ייחלצו עצמם מכאן למקום אחר עם טיפה יותר תקווה. בינתיים הם מתנחמים באגדה הישנה שפעם היו זמנים טובים יותר ואולי הם יחזרו בעתיד.
"כן" אני מהנהן בהסכמה: "זה לא מה שהיה פעם".
מפה לשם אני מספר שאתמול זכיתי בבונוס של 600 דולר כשקיבלתי רויאל פלש והדילר מתפעל ואומר לי : "אתה יודע שזה בונוס שנותנים רק במלון הזה ורק ביום שני. היום היית מקבל בקושי 80 דולר" .
מסתבר שהמזל הכי גדול לא שווה שום דבר אם הוא לא מגיע בזמן הנכון ובמקום הנכון. אני מחייך לעצמי ונזכר ביוני שאומר שעם השכל של אורית והמזל שלי עוד נגיע רחוק.

היום השני בוגאס


הבוקר אכלנו ארוחת בוקר (Buffet) במלון. התפריט, באלף מרכיביו, מסביר את סיבת ההשמנה של האמריקאים.  זה לא אנושי להציע לאדם באותו מחיר - מעט, הרבה או המון אוכל. במיוחד כשהוא טעים.
אחר כך נסענו לאאוטלט הצפוני. נכנסנו לאן שהוא ואני התיישבתי בתא הלבשה כשאורית וחצי מהצוות הזרימו לתא חולצות מכנסיים ובגדי ים. בשליש מהמחיר בארץ קנינו לי המון קונפקציה ובמיוחד כובע מצחייה אדום ובגד ים טרופיקנה. המוכר אמר שהכובע מאוד מתאים לי כי הוא עושה לי ראש קטן, אז שאלתי אותו אם הוא רומז שיש לי ראש גדול. את הבגד ים כבר לא הראיתי לו.
אחרי כל הקניות אורית קנתה לי גלידה והשאירה אותי ברחבת ישיבה  עם הלפטופ ועם סיפרו של דייויד רמניק  "אובמה, מילדות עד נשיאות".  
נלסון מנדלה ומרטין לותר קינג הם שניים מהדמויות ההיסטוריות האהובות עלי. שבתה את ליבי חתירתם לטוב בסביבה מלאת רשעות. שבו אותי חזונם ואהבת האדם שלהם. אובמה, ממשיך דרכם הפך לחבר למסע שלנו.
אורית אומרת שכיף לעשות קניות עם פרטנר חובב ספרות...

                                             האיש עם הכובע

בערב צפינו בהופעה מרהיבה של "קרקס השמש" Viva Elvis
ג'ון מהכסא לידנו, סיפר שראה כבר 11 הופעות של הקרקס וכל פעם נהנה מהם מחדש.
עשה לנו חשק לראות עוד הופעה שלהם.
מזג אויר כיפי, נעים לטייל בלילה ולהתבונן במגוון האנושי הססגוני המקשט את הרחובות.
וגאס מפתיעה לטובה.

היום הראשון בוגאס


ברוב הטיסה לאמריקה ישנו ואחרי חניית ביניים קצרה בשדה התעופה של ניו יורק המשכנו לוגאס. אחרי שעתיים של טיסה התפזרו העננים מתחתינו ומרכז אמריקה נפרש לעינינו. תחילה, משבצות קטנות בכל גווני הירוק והחום ואחר כך מלבני ענק ועיגולי "פיצות" גדולות מתוך אסם התבואה של אמריקה. וגם נהרות הענק, המיסיסיפי המיזורי ואחרים. אט אט התחלפה הארץ הפורייה, בפנים צהובות ומדבריות יותר. ענני כבשה קטנים הטילו ארצה את מגוון צורותיהם. לקראת וגאס הופיע במלוא יופיו נהר קולורדו בצבע טורקיז ואגם פאוול הכחול ואחר כך הנמכנו לכיוון וגאס כשממש מתחתינו נגלה אגם מיד וסכר הובר המרשים.

תור של חצי ק"מ למוניות, ביציאה מהשדה בוגאס, הזכיר לנו שזה בוקר יום ששי. הסדר והיעילות הזכירו לנו שאנחנו באמריקה. 
הגענו למלון אקסקליבר הממוקם בסטריפ . אני מתקשר למרכזיה ומסביר שאנחנו לא מוצאים את האמבטיה ... אנחנו מסתפקים במקלחת וצונחים לשינה עמוקה.
מלון האבירים שלנו
בערב מטיילים בסטריפ. אווירת נופש מתערבבת בערב האביב הנעים. מלון בלאג'יו מקסים. יש בו משהו אירופאי אצילי שמתרומם מעל הגודש ההמוני שבמלונות האחרים שראינו. יש בו גם חממת פרחים מלאכותיים מקסימה ובה ברבורים מלכותיים והכל מתחת לשמי מטריות זכוכית יפיפיות. עבודה של צ'יהולי.
בבלאג'יו "פגשתי" את זכר יוני בני שהיה כאן לא מעט וכיכב בשדות הפוקר, בימים שגבר עוד היה גבר.
חיפשנו מקום שקט לשתות קפה. אין כזה. בוגאס יש הכל חוץ משקט.

שעות אחדות לפני הטיסה

חלפו קרוב לשלוש שנים מאז שעלה הרעיון לטיול הזה.
מלכתחילה התיחסנו לרעיון כאל תוכנית אבל בסתר ליבי לא היה לי ברור אם זו ריאליה או פנטזיה. זה נראה היה כל כך גדול וכל כך רחוק ונע בין ממש לחלום.
חשבנו לצאת בשנה שעברה, אבל משיקולים שקשורים בעבודה דחינו את התוכנית בשנה. והתגנב לי חשש   שאיכשהו, משהו ישתבש או יקלקל או יוציא את הרוח מהמפרשים.
לפני שמונה חודשים התחלנו לפרוט את החלום לתוכנית. בתחילה בפסיעות זעירות ועם הזמן בצעדים שהלכו והתרחבו והפכו לבטוחים ונחושים.
עכשיו יש לנו תוכנית נפלאה ואנחנו נמצאים על סיפה. היא נתמכת באהבתנו ובצימאון הבלתי פוסק להיות יחד ולחוות יחד.
אני מרגיש כמי שנמצאים לפתחה של אגדה, והולכים להכנס אל תוך דפיה ולחיות אותה מבפנים.

מסלול הטיול - 11,000 ק"מ

חלק ראשון -  מערב אמריקה מדרום לצפון
וגאס - זאיון פארק - פייג' [סכר גלן, קניון אנטילופ, אגם פאוול] - תצפית פרסת הסוס - גראנד קניון - העיירה וויליאמס [כביש 66 ]- ניובארי [קפה בגדד] בייקרספילד, כביש מס' 1: חניון קירק ; שמורת ג'וליה פייפר ; כרמל ;  שמורת פוינט לובוס ; מונטריי ;- סן פרנציסקו [ארבעה לילות במוטל בתוך העיר]- יוסימיטי  [שני לילות בקמפגראונד בעמק] - מונו לייק - אגם טופז- אגם טאהו -  מפלי מקארתור ברני -  הר שאסטה והעיירה הר שאסטה -  אגם סיסקיו [ סמוך לשאסטה ] - קרייטר לייק - דרך אומפקוואה [ מפלי ווטסון קלירווטר וטוקיטי] -   חוף אורגון  [ ארבעה ימים בכביש 101 לאורך חופי אורגון] - אסטוריה, סיאטל, פורט אנג'לס, אולימפיק פארק [ כולל אגם קרסנט ] , מעבורת מפורט אנג'לס לויקטוריה שבאי וונקובר .

חלק שני - קנדה 
ויקטוריה [שני לילות ] , גני בוצ'ארט, שמינוס , מעבורת מנאנאימו שבאי וונקובר אל העיר וונקובר, וונקובר [ שלושה לילות ], גני מינטר, שער הגיהנום [ רכבל אל נקיק הנהר הסוער בכביש 1] , קלירווטר [ יומיים, שמורת וולס גריי ושלושה מפלים ] , בלו-ריבר: שייט בנהר לתצפית על דובים וחיות [ספארי ריבר], ג'ספר [תחנה ראשונה ברוקיס הקנדיים ] קניון מאלין, אגם מדיסין ואגם מאלין, מפלי אבטסקה, מפלי סנוופטה, שדה הקרח של קולומביה, מפלי ברדוויל, אגם גליישר, קניון מיסטיה, אגם פייטו, אגם באו, פארק יוהו [המנהרה הספיראלית, העיירה פילד, הגשר הטיבעי מעל לקניון הסוס הבועט, אגם אמרלד ] , אגם לואיז, אגם מורין, באנף, תצפית על ההודוס, קניון ג'ונסטון, רכבל הגונדולה.

חלק שלישי - אמריקה - מצפון לדרום במרחק כאלף ק"מ מזרחה מהחוף המערבי
אוריקה, פארק גליישר, חציית מונטנה, ליוונגסטון, ראפטינג על הילוסטון, ילוסטון פארק [שני לילות ] , פארק טיטון, ג'קסון הול, פארק סיטי, גרין ריבר, פארק הקשתות, מואב, קניונלנדס, קפיטול ריף, טורי, כביש 12, ברייס קניון, פארק זאיון, וגאס.