אתמול בערב טיילנו למלון פריס. מגדל אייפל יפיפה מתנשא מעל לאולם ענק בו מתפתלים רחובות פריסאיים ובהם בתי קפה, חנויות, חצרות וגזוזטרות והכל בשיק פריסאי. תקרת הרובע צבועה בצבעי השמיים ומייצרת מקצת תחושה של חוץ ובנוסף מרגיעה מאוד את העיניים.
רגליו של מגדל אייפל חודרות מבעד לתקרה שמעליה מבחוץ מתנשא המגדל, והן מוסיפות מימד ארכיטקטוני מיוחד.
מקסים כבר אמרנו ?
מקסים כבר אמרנו ?
אחר כך חצינו את הרחוב לצפות במופע מזרקות המים של הבלאג'יו. נעמדנו על מדרכת הסטריפ מול האגם וגני החזית של המלון המרהיב. בשעה היעודה, לצלילי פראנק סינטרה, נפתחות עשרות ואולי מאות מזרקות באגם, המנהלות ריקודי מים עדינים המתחלפים לסירוגין בווילונות עצומים של מים ובסילוני מים הנורים לגובה עצום ברעמי תותחי מים.
רומנטי כבר אמרנו ?
הבוקר ביקרנו בלוקסור שמרכזו באולם פירמידה יפה.
משם בפרוזדור שנראה כמקשר בעצם את כל המלונות בסטריפ למין מבוך אין סופי של מעברים, אולמות וארמונות, עברנו למלון מנדליי ביי. יונתן אומר שהוא היפה שמלונות וגאס. בכל מקרה הוא אריסטוקרטי, מעוצב בהידור מאופק ותענוג להסתובב בו.
כבונוס בלתי צפוי קיבלנו תערוכה של הצלם פיטר ליק (Peter Lik) שהוא צלם אוסטרלי שמציג, בין היתר, עבודות צילום של הקניונים באריזונה וביוטה שבקרוב נבקר בהם. אפשר לראות עבודות שלו באינטרנט. הוא עדיין מצלם במצלמה מהדור הישן. פנטסטי.
חצינו את המלון הענק הזה לביקור בריף הכרישים הידוע שלו. Shark Reef המכיל אקווריום מרהיב ומיוחד במינו, ובו כרישים, חתולי ים, צלופחים ויצורים ימיים נוספים.
הכי אהבנו את עמוד המים בו רקדו בעדינות מדוזות כחלחלות בעלות זנבות ארוכים של צמר לבן שהיו תלויים על חוטים חומים.
ליד הייתה בריכה של מים רדודים בה שחו דגים רחבים והמבקרים רכנו על שפת הבריכה וליטפו את הדגים. האמריקאי לידי שאל אותי אם זה בכלל נעים לדגים, והשבתי לו שאינני יודע אבל אני באופן אישי דווקא די אוהב שמלטפים אותי, אם בכלל.
האמת, הייתה לי הרגשה שדווקא התחברתי עם איזה דג כי הוא כל הזמן חזר אלי.
אז נפרדתי מאורית שהלכה לשופינג ב fashion show, אחד הקניונים היפים של ווגאס ואני התיישבתי עם הגברים בחדר הפוקר של ה"מנדליי ביי".
במשך קרוב לשעתיים התייבשתי והפסדתי ולהפך. אומנם לא סכום גבוה, אבל גם כשמדובר בסכומים נמוכים אני מעדיף להרוויח.
אחרי שעתיים, הייתי בביג בליינד וקיבלתי נסיך מלכה מעוינים. כולם זרקו והסמול בליינד שאל אותי אם נוותר ונכניס את כולם למשחק. השבתי לו "בפעם אחרת".
הוא שילם את הבליינד, אני הגבהתי, והוא שילם. נפתחו אס עשר מעוינים ושבע סתם. הוא העביר לי, אני שמתי עוד חמישה עשר דולר והוא שילם.
נפתח 5 סתם. הוא העביר לי, אני הוספתי 30 והוא שילם.
נפתח קינג מעוין הוא העביר לי אני הוספתי 30 והוא שילם.
ואז התברר שחוץ מהקופה היפה שכיסתה את הפסדים זכיתי ב 600 דולר מתנה.
אני מתפלא שאנשים עדיין יושבים בארץ הקודש כשאצלנו בוגאס מתגלגל הכסף ברצפה.
יד יפה מאד בפוקר יובל.
השבמחקמתי אתם מתוכננים לעזוב את ווגאס ?
מתי תקבלו את הבית על הגלגלים ?
מי כותב בבלוג ?
תמשיכו לעשות חיים כי חיים רק פעם אחת !!!
מחר יום רביעי אנחנו לוקחים את הקראוון בצהריים ועד הערב נגיע לזאיון פארק שם נהיה יומיים.
מחקבינתיים יובל כותב, אני קוראת ופה ושם מוסיפה, עורכת מעלה תמונות. בקיצור ביחד כזה.
אורית
עם המזל שלך ועם השכל של אורית אתם תגיעו רחוק
השבמחקאיזה דג מוזר!
השבמחקהלוואי והייתי יכולה לטוס לווגאס, נראה לי כמו אחד המקומות הכי מהנים שקיימים על מפות העולם ואני גם ממש טובה במשחקי קלפים.
לו רק הייתי יכולה לקבל חופש מהעבודה, לו רק.