בדרכנו חזרה מפארק הקשתות וארץ קניונים כבר ברור לנו שיוטה פרעה את שטרותיה והמרחק אשר גמענו היה לנו מעט המחזיק מרובה מאוד. לפנינו עוד שני לילות לפני החזרה לוגאס, ואנחנו עמוסים למכביר וכבר לא דורשים הרבה מהמולדת השנייה ואין לנו ציפיות למעט אולי הציפייה מהברייס קניון.
בדרכנו אנחנו שבים ומבקרים בעיירה גרין ריבר ואפילו נכנסים לבית קפה חמוד מאוד מלא באווירת הסבנטיז. אנחנו משלבים את האינטרנט הטוב עם ארוחת בוקר מאכזבת וממשיכים לנו עוד כמאתיים חמישים ומשהו קילומטר עד שמתחילים לחצות את שמורת הקפיטול ריף.
כמובן שמלווה אותנו רוח קסם אדומה מהקשתות וארץ הקניונים, אבל הקפיטול ריף לא מוותר ומציע מראות שעדיין לא ראינו. ולאט לאט אנחנו מגלים שפה ביוטה יש לטבע מן מנהג כזה לשיר לך באלף גוונים וניגונים .
כך למשל כאשר אנחנו עומדים מול קיר עצום, אנכי, עליו חרוטים רישומים (פטרוגליפים) של שבטים של אינדיאנים ראשונים. ושוב אנחנו משתתקים מול הזמן הזה שעמד מלאכת אלפי שנים, בסער ובמים ובלהט המדבר ושמר על הילדים שמחזיקים ידיים בשורה ועל התיש.
לימים כתבתי שיר שנוגע בין היתר למפגש הזה ולמפגש עם הזיכרון.
זיכרון ישן
לכאורה - הבלים,
גחלים כבויות...
בעצם, אפילו לא גחלים
רק רמץ
בעצם, אפילו לא רמץ
רק סימנים של פיח...
ובכל זאת
קדמונים הותירו פיח
על קירות מערה
ומתעוררת המיה.
מה גם -
אם עשו רישומים
וכאן,
סימנים על קירות ביתי.
ומ גם -
הציורים
וכמו למשל כשנפתחת לפנינו דרך מתפתלת של עפר ואנחנו מטלטלים את הקרוואן הטוב והחבול שלנו למסלול של ג'יפים שכמובטח מוביל אל תוך היופי. ויש שם שקט שמגיע לפנות ערב כשאין נפש בסביבה והאויר נקי מחום היום ורק אנחנו ופינה קסומה וקניון אדום של קפיטול ריף.
מאוחר יותר יהפוך הצילום הזה לתמונת הרקע הנצחית שלי בפייסבוק.
מאוחר יותר יהפוך הצילום הזה לתמונת הרקע הנצחית שלי בפייסבוק.
הערב כבר יורד ואנחנו מסיימים את חציית הפארק ומגיעים לעיירה טורי על הדרך הנופית 12. החניון שלנו מטופח ומלא בריח דשא שנקצר וכשאורית באינטרנט אני הולך לראות סוסים שעסוקים בארוחת הערב, באור שקיעה, במרעה שלידנו. גם אצלנו כבר מתעורר התאבון, ואנחנו הולכים לבדוק את סאב וואי שהיא ענקית ומפושטת באמריקה כולה, וכאן סניף שלה, מעבר לצומת הסמוכה. הסאב וואי מוכיחה שהיא בסדר ואנחנו אורזים לנו סנדוויצ'ים וחוזרים לארוחה בקרוואן. בסיכום, למרות שהסאב וואי היא המותג הכי אהוב באמריקה, אנחנו מחליטים שבשלב הזה, לא מחליפים נאמנות ולפיכך, גם בסוף המסע אנחנו מצביעים מקדונלדס, בדיוק כפי שהצבענו בראשיתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה