בעבר היה זה מכרה בבעלות משפחת בוצ'ארט. גב' בוצ'ארט החליטה לשקם את הנוף הפצוע שהותיר המכרה ורתמה לכך גם את בעלה. צמחים מכל העולם, קמרונות של מחצבה, מפרץ נסתר, אגם ומזרקה חברו יחד להיות לגן מקסים.
לאחר הסיור ביום, המתנו לחשכה ואז טיילנו שנית בכל רחבי הגן המואר. תאורה עדינה וצללים משחקים עם פרחים וצבעים. הצילומים בחושך, נכשלו, למעט צילום של המפרץ המתכנס אל תוך עצמו באור אחרון וצילום של ירח דמוי ואן גוך או אולי כזה המסתכל לו בפרחים אשר הנצו בגינה.
" האמן הוא כלי קיבול לרגשות הנובעים מכל מקום: מהשמים, מהאדמה, מפיסות נייר, מצללית חולפת. אנחנו חייבים לבחור מה שמתאים לנו היכן שנוכל למצוא אותו. זה ודאי נפלא להמציא נושא חדש, כמו ואן גוך, למשל, משהו יומיומי כמו תפוחי האדמה שלו" [פיקאסו]
ובעצם, כך הוא גם מבטנו, המאפשר לנו לראות תפוחי אדמה יחודיים משלנו, אם רק נתבונן היטב.
במסע אתה פנוי יותר, לראות, לשמוע קולות,..להיות.
כך או כך, התמונה הזו מזכירה לי שיר הייקו יפני של המשורר באשו, בן המאה ה-17, שלא הכיר את שקספיר:
לראות או לא לראות
זאת שאלת האדם
אבל הירח בסתיו...
במסע אתה פנוי יותר, לראות, לשמוע קולות,..להיות.
כך או כך, התמונה הזו מזכירה לי שיר הייקו יפני של המשורר באשו, בן המאה ה-17, שלא הכיר את שקספיר:
לראות או לא לראות
זאת שאלת האדם
אבל הירח בסתיו...
מקסים, מקסים... wish we were there
השבמחקמתגעגעים, מימי וחיים
ליל הירח צילום לתערוכה
השבמחקקראתי כמה פוסטים שלכם. מעורר קנאה.
השבמחקמתכוננים לטיול שלנו בקרוואן ולומדים המון מהבלוג המקסים שלכם.
השבמחקדש מויקטוריה היפה. גם אנחנו ממשיכים לגני בוצ'ארט ולשימאנוס ומשם לוונקובר. הלוואי והיינו יכולים להמשיך אחריכם לאורך כל הדרך. תודה על טיפים שאספנו מכם ועל כך ששיתפתם אותנו במסע שלכם.
השבמחק