עוד לא מספיקים לצאת מהילוסטון וכבר אנחנו נכנסים אל שמורת גרנד טיטון. יש שם אגמים יפים שמעברם רכסים גבוהים משוננים נושאי שאריות של שלג. אלה כמובן הרוקיס שיורדים מקנדה ומתמשכים עד כאן. אנחנו מניחים שמי שבא מתוך אמריקה או מהמערב, מכבד את השמורה הזו בהתפעלות גדולה. אבל, אנחנו, שגולשים לנו בנחת, ממרומי הרוקיס הקנדיים, וזה עתה יוצאים ממרחבי היילוסטון הנאדר, מסתפקים בתצפיות מספר ובמנה של פיצה שקונה לה שם גדול בטיטון, ותו לא.
כך אנחנו נפרדים מטיטון, ומדרימים בתוך וויומינג היפה, עד ג'קסון הול שהיא סיפור בפני עצמו.
כך אנחנו נפרדים מטיטון, ומדרימים בתוך וויומינג היפה, עד ג'קסון הול שהיא סיפור בפני עצמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה