בבוקר יוצאים מהחניון בקלירווטר ועולים צפונה עד לקצה פארק וולס גריי. שם אנחנו צופים במפל ענק ויפיפה ואחר כך בדרכנו חזרה אנחנו מבקרים בעוד שני מפלים. למרות שכל המפלים מבוססים על עיקרון המים שנופלים למטה, בכל זאת יש לכל מפל אופי משלו, כך שהיום הזה מלא עניין והתפעלות.
המפל העליון
המפל האמצעי - מזכיר את הריין
ליד כל מפל יש חניון מוסדר ושבילים נוחים מובילים אל הנופים הפראיים. על קצה הצוק נטועות גדרות מעץ ששומרות גם על המטיילים וגם על הנוף. אני מזכיר לגלאי את צודקוביץ שהיה קבלן בניין אצלו עבדנו בתיכון, בחופש הגדול , ואני שואל אותו, על סמך הניסיון ההוא, כמה הוא היה לוקח להתקין כאן את השבילים והגדרות. אחרי הרהור קצר מסביר גלאי שאצלו חומרים זה חומרים ושהוא לא גונב בכמויות ובכלל מוסר את העבודה שבועיים לפני מה שקובעים לו בחוזה. מיד אני מבין שגלאי בתור קבלן לא צריך יחסי ציבור. "טוב, כמה ?" אני שואל אותו והוא משיב: "יש הובלה קשה, ולא לכל מקום מגיע טרקטור, וצריך לבטן ולפרזל, וצוקים וסיכון וסוף דבר אני לא יורד מאלף דולר למטר". ובאמת אני בודק את מר גלאי בכל מיני הזדמנויות ומתברר שהוא קשוח בעניין הזה ואף פעם לא יורד מאלף דולר מטר, עד שהוא עושה לו שם אצלנו כ -
" יגאל אלפייה "
המפל התחתון פרוש על פני שלוש תמונות למלוא אורכו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה