באחד הצהריים, באמצע שום מקום, לגמרי במפתיע, פסטיבל מכוניות ואופנועים. לצד הכביש, מגודרת עיר צוענייה שעשויה מאוהלים וצריפונים מאולתרים וביניהם מכוניות ואופנועים ציבעוניים, ישנים וחדשים בצורות ומדגמים מיוחדים, והכל רוחש המולה שלא ברור לנו טיבה.
אני חושב שאולי כדאי לנו להציץ במהומה הזו, אבל הרוח בקרוואן נושבת הלאה וקדימה. בכל זאת, אני עוצר בצד הדרך, כדי לתת שהות לרוח לשנות כיוון, אבל נדמה כאילו האישה והחברים שלי, ראו כבר פסטיבלים מן הסוג הזה, די והותר.
אחרי שתי דקות אנחנו עוצרים בתחנת דלק ומכינים את אחת מאותן הארוחות שהקרוואן שלנו מצטיין בהן. בינתיים מגיעים לתחנה רכבים משונים שנראים כמו גרוטאות משופצות. אנחנו מחליפים דברים עם הברנשים, ומסתבר שיש כאן התכנסות שנתית, לשבוע של מירוצי מכוניות ואופנועים לטווח קצר, בו נבחנים הזינוק והאאצה, כמו גם, הרעש והאבק שמותיר כל כלי מאחוריו. לכבוד האירוע, שכולם מחכים לו, בקוצר רוח, שנה פחות שבוע, מוקמת עיר האוהלים ואנשים מהיבשת נוהרים לכאן עם מכונות על גלגלים שהם בנו ושיפצו והרכיבו עליהם דברים שמאיצים אותם כמו ברק.
אבל, כיוון שכבר אכלנו והבטן מלאה, או מכיוון שאצה לנו הדרך לאן שהו או מכיוון אחר כלשהו, אנחנו מיישרים את החרטום קדימה במקום לפנות אחורה ולהיבלע בפסטיבל הזה שאין שני לו.
אני חושב שאולי כדאי לנו להציץ במהומה הזו, אבל הרוח בקרוואן נושבת הלאה וקדימה. בכל זאת, אני עוצר בצד הדרך, כדי לתת שהות לרוח לשנות כיוון, אבל נדמה כאילו האישה והחברים שלי, ראו כבר פסטיבלים מן הסוג הזה, די והותר.
אחרי שתי דקות אנחנו עוצרים בתחנת דלק ומכינים את אחת מאותן הארוחות שהקרוואן שלנו מצטיין בהן. בינתיים מגיעים לתחנה רכבים משונים שנראים כמו גרוטאות משופצות. אנחנו מחליפים דברים עם הברנשים, ומסתבר שיש כאן התכנסות שנתית, לשבוע של מירוצי מכוניות ואופנועים לטווח קצר, בו נבחנים הזינוק והאאצה, כמו גם, הרעש והאבק שמותיר כל כלי מאחוריו. לכבוד האירוע, שכולם מחכים לו, בקוצר רוח, שנה פחות שבוע, מוקמת עיר האוהלים ואנשים מהיבשת נוהרים לכאן עם מכונות על גלגלים שהם בנו ושיפצו והרכיבו עליהם דברים שמאיצים אותם כמו ברק.
"הגרוטאה הזו למשל" מסביר לנו אחד הברנשים, כשהוא מצביע על הטנדר הלבן שלפנינו, "עולה מאה אלף דולר ויש לה אלף כוחות סוס".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה