בתצוגה שבאינטרנט הקרוואן נראה לנו ענק, מפואר ומפנק ולפני יציאתנו למסע אנחנו מזמינים את חברי מנוער להתארח אצלנו וכמו ילד אני מפנטז על הכיף שאנחנו יכולים לעשות ביחד.
גלאי שמח להזמנתנו ומזמין כרטיסי הלוך לוונקובר וכרטיסי חזור מקלגרי ובין לבין צפויים לנו שבועיים של יחד בקרוואן. אחרי שאנחנו מתאקלמים בקרוואן אנחנו כותבים:
"גלאיקה וצוקי שלום
אחרי שבועיים בקרוואן מתבהרת לנו תמונת החיים בו באופן שלא היה ידוע לנו לפני צאתנו לטיול וברצוננו לשתף אותכם.
הקרוואן נראה ענק למתבונן הזר, אולם כאשר אתה חי בו הוא ממש הולך ומצטמק.
השירותים קטנים ולא נוח לנגב את התחת, ואפילו צחצוח השיניים צפוף. שלא לדבר על גילוח שכמעט לא בא בחשבון. המקלחת פיצקלה ואתה מסיים להתקלח בפוזה שהתחלת, וגם המים במקלחת - במשורה. המטבח קטן ואם אחד עושה בו משהו הוא די ממלא אותו, ושולחן האוכל חמוד לשניים וצר לארבעה.
מיטה אחת נמצאת בחדרון שינה מאחור והיא מצויינת לטעמי, ומיטה שנייה נמצאת בכוך מעל לתא הנהג והיא צפופה.
עם זאת אנחנו מאוהבים בקרוואן וחושבים שזו חוויה מקסימה.
אנחנו מרבים להשתמש בשירותים ציבוריים. זה נשמע מנוגד לכל מה שאנחנו מכירים בארץ, אבל השירותים כאן מצוחצחים, מאווררים ומבטלים כל תחושת דחייה והסתייגות. גם במקלחת ציבורית אנחנו משתמשים כשמזדמן וגם הן יוצאות מן הכלל. עם זאת אורית מרבה להשתמש במקלחת שבקרוואן וגם אני השתמשתי בה לא פעם ויצאתי נקי.
אנחנו מביאים את הדברים לידיעתכם לא כדי להרתיע אותכם אלא כדי לתת לכם מידע נכון ועדכני. אבל אל תיטעו - אנחנו נשמח מאוד שתבואו ונהיה ביחד. הצפיפות והאילוצים ייאלצו אותנו להיות מעט ספרטניים בתחומי נוחות ובענייני הגוף אבל הנפש יכולה להמריא כאן לגבהים.
והקרוואן עם כל חסרונותיו, הוא נפלא מאוד ושותף בלתי נלאה במסע שלנו.
בהיותכם עולים חדשים אנחנו ניתן לכם את חדר השנה שמאחור שהוא באמת חביב, וגם חברות טובה, שמחה ואהבה.
אורית ויובל
נ.ב. - לפי הערכתנו לפחות בכמה לילות תוכלו, אם תרצו, לשון במוטל ואנחנו נאסוף אותכם בבוקר.
גלאי שמח להזמנתנו ומזמין כרטיסי הלוך לוונקובר וכרטיסי חזור מקלגרי ובין לבין צפויים לנו שבועיים של יחד בקרוואן. אחרי שאנחנו מתאקלמים בקרוואן אנחנו כותבים:
"גלאיקה וצוקי שלום
אחרי שבועיים בקרוואן מתבהרת לנו תמונת החיים בו באופן שלא היה ידוע לנו לפני צאתנו לטיול וברצוננו לשתף אותכם.
הקרוואן נראה ענק למתבונן הזר, אולם כאשר אתה חי בו הוא ממש הולך ומצטמק.
השירותים קטנים ולא נוח לנגב את התחת, ואפילו צחצוח השיניים צפוף. שלא לדבר על גילוח שכמעט לא בא בחשבון. המקלחת פיצקלה ואתה מסיים להתקלח בפוזה שהתחלת, וגם המים במקלחת - במשורה. המטבח קטן ואם אחד עושה בו משהו הוא די ממלא אותו, ושולחן האוכל חמוד לשניים וצר לארבעה.
מיטה אחת נמצאת בחדרון שינה מאחור והיא מצויינת לטעמי, ומיטה שנייה נמצאת בכוך מעל לתא הנהג והיא צפופה.
עם זאת אנחנו מאוהבים בקרוואן וחושבים שזו חוויה מקסימה.
אנחנו מרבים להשתמש בשירותים ציבוריים. זה נשמע מנוגד לכל מה שאנחנו מכירים בארץ, אבל השירותים כאן מצוחצחים, מאווררים ומבטלים כל תחושת דחייה והסתייגות. גם במקלחת ציבורית אנחנו משתמשים כשמזדמן וגם הן יוצאות מן הכלל. עם זאת אורית מרבה להשתמש במקלחת שבקרוואן וגם אני השתמשתי בה לא פעם ויצאתי נקי.
אנחנו מביאים את הדברים לידיעתכם לא כדי להרתיע אותכם אלא כדי לתת לכם מידע נכון ועדכני. אבל אל תיטעו - אנחנו נשמח מאוד שתבואו ונהיה ביחד. הצפיפות והאילוצים ייאלצו אותנו להיות מעט ספרטניים בתחומי נוחות ובענייני הגוף אבל הנפש יכולה להמריא כאן לגבהים.
והקרוואן עם כל חסרונותיו, הוא נפלא מאוד ושותף בלתי נלאה במסע שלנו.
בהיותכם עולים חדשים אנחנו ניתן לכם את חדר השנה שמאחור שהוא באמת חביב, וגם חברות טובה, שמחה ואהבה.
אורית ויובל
נ.ב. - לפי הערכתנו לפחות בכמה לילות תוכלו, אם תרצו, לשון במוטל ואנחנו נאסוף אותכם בבוקר.
באימייל שמחזיר לנו גלאי הוא מודה לנו על העדכון ומסיים בקריאת "יאללה קרוואן" שנעימה לנו מאוד.
ערב הגעתם, למרות שזה ממש לא מקובל, אנחנו לנים ברחוב שקט בשכונה סינית לא רחוק מהשדה, ובבוקר אנחנו נוסעים לקבל אותם. מגיעים לפני הזמן וחונים לצד הדרך קרוב מאוד לטרמינל. רבע שעה אחרי שעת הנחיתה הצפויה, אנחנו מתקדמים לטרמינל ושוטר נרגז מורה לנו לפנות מיד את המקום ולבסוף מתרכך טיפה ומקציב לנו שתי דקות כדי לעוף משם לפני שהוא קונס אותנו.
אורית ממהרת ימינה ונבלעת במדרגות יורדות ומי חולף לפני משמאל, אם לא מר גלאי עצמו שעובר ביעף ואחרי דקה וחצי הוא חוזר ומבחין בי וגם צוקי ואורית כבר רצות עם החבילות. אצלי בלב הומה השיר, "אך פגישה, אך פגישה שכזו..." אך קודם שאנחנו מתפנים אל הפגישה והחיבוקים ומה ואייך, גלאי נוזף בנו על שאיחרנו, ומבהיר שאוטו-טו הוא כבר היה לוקח לו מונית לעיר. רק אז מתברר לנו שהם הקדימו בנחיתה בחצי שעה, ואחרי כל המסע, הם מצפים למצוא אותנו ממתינים כמו שצריך. כמובן שאנחנו מבקשים סליחה וסוף כל סוף כולנו מתפנים למפגש שמח איתם איתנו ועם הקרוואן.
מהשדה נוסעים לדני'ס דיינר ורובצים ממושכות על ארוחת בוקר, עד שעייפותם של האורחים מתחלפת לה בראשיתו של מרץ, שנשאב מכל הנפלאות שלפנינו.
אורית ממהרת ימינה ונבלעת במדרגות יורדות ומי חולף לפני משמאל, אם לא מר גלאי עצמו שעובר ביעף ואחרי דקה וחצי הוא חוזר ומבחין בי וגם צוקי ואורית כבר רצות עם החבילות. אצלי בלב הומה השיר, "אך פגישה, אך פגישה שכזו..." אך קודם שאנחנו מתפנים אל הפגישה והחיבוקים ומה ואייך, גלאי נוזף בנו על שאיחרנו, ומבהיר שאוטו-טו הוא כבר היה לוקח לו מונית לעיר. רק אז מתברר לנו שהם הקדימו בנחיתה בחצי שעה, ואחרי כל המסע, הם מצפים למצוא אותנו ממתינים כמו שצריך. כמובן שאנחנו מבקשים סליחה וסוף כל סוף כולנו מתפנים למפגש שמח איתם איתנו ועם הקרוואן.
מהשדה נוסעים לדני'ס דיינר ורובצים ממושכות על ארוחת בוקר, עד שעייפותם של האורחים מתחלפת לה בראשיתו של מרץ, שנשאב מכל הנפלאות שלפנינו.
חוצים את וונקובר ברחובה הראשי, ונראה שעל אף גודלה יש בה משהו נינוח כאילו איש לא ממהר לשום מקום. בהמשך עושים סיבוב גדול במרחבים הירוקים של סטנלי פארק ומשקיפים על המפרץ והנהר ועל העיר היפה הנישאת ממעל. לבסוף חוצים גשר גבוה ויפה ואחריו מגיעים אל החניון שלנו שמקבל אותנו בסגריר וגשם וכולנו מתכרבלים בקרוואן כאילו אין טיול ובכלל.
צוקי וגלאי בסטנלי פארק
הבטלה הנעימה הזאת, טורדת את מנוחתן של הבנות ומידי פעם הן יוצאות לבדוק הקלו פני המים ובין לבין הן מציקות לנו עם רעיונות אקטיביים מידי. לבסוף, הן יוצאות למרכז קניות סמוך ומותירות אותנו בשלווה של חוסר מעש כשזרזיפים של גשם מזכירים לנו כמה רטוב וקר בחוץ וכמה חם וטוב בבית, אם כי כשלעצמי אני קצת מופתע מכך שחברי מנוער לא שואל אותי דבר על איך היה ומה היה בחודש המסע שלנו, ובעצם מתברר שאין לנו כל כך על מה לשוחח ואנחנו מתפרדים לנו כל אחד לפינתו ולספר הקריאה שלו. הרמוניה זו שלנו מסתיימת כמובן כשהבנות חוזרות, ושוב תזזית בקרוואן כשהן עושות במטבח כבשלהן, עד שעולים ריחות טובים וכולנו נקראים אל השולחן לארוחת פתיחה.
ארוחת ערב בקרוואן
היינו שמחים לשיחה אינטימית של חברים ותיקים במפגש נפלא של ערב ראשון אי שם בקרוואן, אבל משום מה מתפתחת שיחת קוטריי ישראלית. כאילו שגם כאן, על גג העולם - חייב להעסיק אותנו איזה משהו שמפריע לנו.
נראה שהאורחים שלכם שכחו לרשום איזו תגובה קטנה.
השבמחק