בבוקר מתמקמים במגרש החניה מול המסעדה הסינית, בתחום ה- WIFI שלה. בעוד גלאי מכין אחת מאותן ארוחות בוקר נפלאות שלו, אנחנו קוראים וגולשים ועסוקים בעניינים שלנו ורק הריחות הטובים מסיחים את דעתנו.
משם ללייק לואיז
לא הרחק משם - באגם מורין אנחנו פוגשים את מאט ואיימי. הם אנגלים שמתגוררים ועובדים בדובאי ומר גלאי מגלגל איתם זכרונות ומשאלות עד שמגיעים בסוף, לפני פרידה, לפרשת "ואולי מי יודע יום אחד..."
משם ללייק לואיז
מזג האויר ברוקיס הפכפך ולעיתים קרובות, בתוך שעה, קדרות שמיים משתנה ואור בהיר מציף רכסי הרים ואפור כחול באגמים הופך כחול טורקיז. לפיכך כאשר אנחנו שואלים מה התחזית ליום מחר, אומרים לנו שכאן ברוקיס התחזית הולכת רק שעה אחת קדימה.
משחקי האור בהשתנותם של השמיים יוצרים ייחוד של צבע ואווירה עד שאותו אגם עצמו נראה כמו אגמים רבים - שונים.
לא הרחק משם - באגם מורין אנחנו פוגשים את מאט ואיימי. הם אנגלים שמתגוררים ועובדים בדובאי ומר גלאי מגלגל איתם זכרונות ומשאלות עד שמגיעים בסוף, לפני פרידה, לפרשת "ואולי מי יודע יום אחד..."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה