באנף היא שער הכניסה והיציאה מהרוקיס וכולם עוברים דרכה. היא יושבת על נהר בעמק ירוק ורכסים מושלגים מעטרים אותה והיא מלאה חנויות ומסעדות עד שהיא יפה מאוד מבחוץ ומבפנים.
היא גם מהווה הפוגה מנפלאות הטבע ואנחנו משוטטים בנינוחות עם הגלאיקס, בערבו של יום ובערבו של הטיול המשותף, כשכמעט הכל מאחרינו, והציפיות כבר ארוזות בזיכרון יחד עם החוויות בהמתנה לשלב הסיכומים.
ההודוס הם צריחי אבן חול.
אחרי המגדלים, הארמונות והטירות שנראה בברייס קניון ובפארק הקשתות ביוטה, ההודוס כאן בבאנף, נראים עלובים למהדרין. אבל בינתיים, הם מספיקים לנו, במיוחד בזכות הנוף שמסביבם ובזכות אותו טיול נעים של בוקר אחרון עם צוקי וגלאי.
בדרך מבאנף לקניון ג'ונסטון אנחנו עוצרים בתצפית וגלאי מפנק אותנו, בפעם אחרונה, בארוחת בוקר מפוארת.
ארוחת בוקר אחרונה עם הגלאים
הספד ראשון מר גלאי
הספד שני של צוקי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה