ספארי בלו ריבר - 12.6

לפנות ערב מגיעים לחניון של רלף בבלו ריבר. גם הוא מאוד שמח לשמוע שאנחנו מישראל, והוא נותן לנו על זה, הנחה שמשאירה אותו בכלל בלי רווח. הוא כל כך נרגש מהנדיבות שלו עד שהוא מעיד אפילו את אשתו: " ראית אותי נותן פעם מחיר כזה ? " . כמובן שכל העסק מזכיר לנו מייד את הקנדי שקיבל אותנו ברכבל בהלס גייט, ואנחנו מהרהרים שמא יש לחברים בקנדה, מן מיומנות וטקס מיוחד עבור ישראלים. כך או כך, רלף הזה מלא שמחה ודיבורים והוא מוביל אותנו בטרקטורון שלו, בשיירת אחמים, אל הסייט המיוחד שהוא בחר לנו. הוא מתקשה להיפרד וטורח בעצמו ומחבר אותנו לכל האינסטלציות כשתוך כדי, הוא מהלל ומשבח את עצמו וגם ממליץ לנו על מסעדת גריל אמריקאית מצויינת, שנמצאת מרחק חמש או שש דקות ברגל. ההמלצה שלו נופלת לנו על בטן די ריקה ובמשך חצי שעה אנחנו צועדים, אם כי אין בלבנו על הרלף, כיוון שערב די נעים יורד עלינו ועל העיירה וההליכה הזו מרחיבה אצלנו את התאבון. חוץ מזה, המזללה הזו, מחזקת את האמינות של רלף, כיוון שהיא אינה נופלת במאום, מאותם שבחים שהוא חולק לה, עד שאנחנו מתחילים לחשוד באותו הרלף, שאולי הוא באמת עושה לנו מחיר לסייט, נמוך בדולר או בשניים ממה שמקובל אצלו ברגיולר. 

בבקרים אנחנו מתאספים בשקט, אחד אחד, אל פינת הישיבה. בדרך כלל באים הבנים ואחר כך צוקי ובסוף נפתח השובך מעלינו ואורית מוציאה ראש. אם העולם נראה לה ידידותי היא נשלפת מהשובך ויורדת אלינו וזה סימן עבור גלאי שמתחיל להתנועע ולשיר:  
" איזה בוקר של זהב, מתפרץ אל מעוני, ואנקור קטן ואנקור שובב, מנקר את חלוני ".   

זוהי קבלת פנים שמחה לאורית וליום החדש ולפעמים עד שכולנו מתארגנים גלאי משתלט על המטבח כאילו הוא שלו, ומכין לכולנו ארוחת בוקר שכמוה לא ראו ברוקיס הקנדיים. אבל בבלו ריבר, אנחנו מקבלים רק "אנקור קטן" ללא שום ארוחת בוקר, כיוון שרלף שולח אותנו לספארי בנהר ומבטיח שאם נגיע מספיק מוקדם, נתפוש את הדיל שכולל ארוחת בוקר. 

בנהר עולים עם עוד רביעיה על סירת מנוע, והסייס משיט אותנו אל ארץ בראשית. די מהר הוא מזהה דב שוחה והוא מדמים את המנוע ואותנו, וכולנו כמו ילדים, מלאים שמחה בדוב שלנו. במשך עשרים דקות אנחנו מתלווים לדוב בכל תנועה, עד שהוא נבלע ביער ומפנה את הזירה לעייט שבתורו מתפנה בפני דובה עם שני גורים. חוץ מזה ישנו איזה ברווז שבתפאורה הזו נראה פראי יותר, וגם מפל גדול ונוף מרהיב, כך שפאתי הרוקיס יפים ומרגשים וממלאים אותנו ציפייה אל הבאות אפילו שארוחת הבוקר המובטחת היא רק פנקייק מסמורטט שאנחנו מתקשים לגמור.


                   

                                                       מחכים להפלגה