לפני בייקרספילד מתכסות הגבעות באלפי שבשבות חשמל כאילו גילו שם איזה פרוזדור אויר שמנשב חשמל ירוק. הן סובבות להן בעדינות כרקדניות ומבטיחות שאם רק נתאזר בסבלנות הן יחשמלו לנו את כל מה שנרצה.
בבייקרספילד עצמה שתלו אלפי חרגולי נפט. הם גמלוניים וצבועים במיני אפור ואדום ושחור וחלודה וסביבתם עכורה וריחם רע. והם בשלהם עולים ויורדים וחולבים את האדמה.
אחרי בייקרספילד מתמשכים לצידנו פרדסים מסודרים ומתואמים והם מתלווים לנסיעתנו כמבקשים לשבור כל שיא שנרשם בענייני הפרדסים. אחר כך מתחלפים מישורי הפרדסים בחמוקי גבעות ירוקות עליהן פזורים מעט עצים רחבי נוף ומעט בקר וניתן לגעת בשלווה.
אחר כך באים כרמים ומכסים את הגבעות בשתי וערב. ובין השורות המתוחות אין עשב או גבעול או משהו זולת אדמה חומה. ומעט מעט מסתמנים להם גבולות הכרמים על ידי ורדים הפורחים בשלל צבעים ומפזרים את ריחם ויופיים על הזמורות והעוללות.
ובין גבולות הכרמים נפתחים מעברים ושערים אל גני יקבים וארמונות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה