מרינו אל מפלי ברני מובטחת דרך נופית יפה. שלא כהרגלה, מפרה אמריקה את ההבטחה ומובילה אותנו בתוך יער אורנים חסר חיים וצבע ואין סופי שמהלך עלי נמנמת מסוכנת, עד שאורית מצילה את ההגה מידיי. אחרי זמן מה אני מתאושש וחוזר להגה, ושוב אותה נמנמת מאיימת, עד שאני מציע לעצור למשהו רומנטי במעבה היער. פונים לכביש צדדי וצר שמוביל אותנו ללא שום מעבה אל תצפית יפה על רכס לאסן המושלג ואפילו על כיפתו של הר שאסטה המזדהרת מן האופק בלובנה.
לקראת ערב מגיעים לקמפגראונד שבשמורת מקארתור ברני פולס. אחרי שמתמקמים כבר בעמדה מחליטים לנצל את שעות האור הרבות שעוד לפנינו ולצאת לטיול למפלים המפורסמים שבסמוך. אורית פותחת צעד לפני ואני מפתיע כשאני משיג אותה בנסיעה בקרוואן שמביא אותנו ממש אל חניון המפלים וחוסך לנו חצי שעה של הליכה חסרת עניין ובמיוחד בדרך חזרה [ תרגיל 17 ].
המפלים כמו מניפה של מים או כמו הינומה יפהפייה, ובתוך כל ההתפעלות הזו זוחל נחש שאין לא סוף ומוסיף קצת קסם של פראות. אחר כך מטיילים במסלול מקיף לאורך הנהר שמוליך את מי המפלים משם והלאה, כשהערב היורד, משחק עם זיו קרניים אחרונות וצובע את היער והנהר בגווני ירוק ובגיצים של אור.
השעה הזאת הקצרה
כשהכל נמצא והכל נמנע
כשהכל נמצא והכל נמנע
השעה הזאת הקצרה
בה דברים נמזגים
והאור נמרח לכתמים
ואין ויש בה צבעים
בה דברים נמזגים
והאור נמרח לכתמים
ואין ויש בה צבעים
השעה הזאת הקצרה
לא ביחד ולא לבד
ובלי גבול...
כשהכל מתאחד והכל אחד
לא ביחד ולא לבד
ובלי גבול...
כשהכל מתאחד והכל אחד
השעה הזאת האחת...
ואתם המטיילים, שהייתם איתנו לרגע, בשעה הזאת האחת, האם תשאירו לנו דרישת שלום מהדרך ?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה