יום ראשון בעיר ואנחנו מסיירים בקומה שנייה, פתוחה, באוטובוס של תיירים, עם הסברים. אפשר לרדת בתחנות ולשוטט ולעלות באוטובוס הבא. אם כי לפעמים ההסברים כבר מספיקים לך עבור העיר כולה. עוצרים במוזיאון מדע וטבע שמותאם לילדים ומשוטטים בו קצת כדי להצדיק משהו מהמחיר, ואחר כך חוצים רחבה ומבקרים בגן היפני. הוא חביב ומשעמם בדיוק כמו שהשארתי אותו לפני חמש עשרה שנה, חוץ מעץ חדש אחד שאני מזהה לפי כרבולת מיוחדת שמזדקרת לו.
משאלות, בריכה ומטבעות בגן היפני מאז הביקור במזרקות של רומא, אנחנו מקפידים בעניין המשאלות ומסתבר שזה עובד. [לפעמים]
משאלות, בריכה ומטבעות בגן היפני מאז הביקור במזרקות של רומא, אנחנו מקפידים בעניין המשאלות ומסתבר שזה עובד. [לפעמים]
אחר כך האוטובוס של ההסברים, מביא אותנו לגשר הזהב ומוריד אותנו מעברו וכנהוג בעניינים האלה, אנחנו, ברגלינו חוצים אותו בחזרה. הגשר מתמשך על פני שלושה ק"מ שמאריכים את החוויה עד שברור לנו שהיא נחרטת בנו לתמיד ואנחנו רק מקווים שלפחות הכאבים האלו ברגליים יחלפו.
המקומיים גאים בכך שהגשר היפה, מחזיק בשיא המתאבדים באמריקה, אבל לנו זה נראה נורא מפחיד לקפוץ מגובה שכזה, אפילו אם הראות לא כל כך טובה. מכל מקום, אצלנו, לא קופץ אפילו קפצן אחד, וזה די מאכזב, אחרי כל מה, שמלעיטים אותנו.
אבל, למרות הכל, הגשר גבוה ויפה כל כך והמפרץ ואלקטרז על כף היד וסן פרנסיסקו מזדקרת לה, עד שממלאה אותנו תחושה של רגע קלאסי באמת והאישה שלי משמיעה ביוטיוב את 'יושב בסן פרנציסקו על המים' ואנחנו אוהבים ומתנשקים לנו 'כמו בסרט'.
זו גלויה שאני צילמתי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה