אגם קרייטר ממוקם בלע של הר געש גבוה. בחורף השלג מכסה את ההר וחוסם את כל הדרכים ובקיץ ההר מפשיר והאגם נצבע בכחול, שמוציא לו שם, שאין דומה לו. אנחנו מגיעים לאגם אחרי החורף ולפני הקיץ. לשמחתנו הדרך לפסגה – אל האגם, כבר פתוחה, למרות שבצפון ההר הדרכים עודן סגורות. אבל, במקום אותו כחול עמוק, עוטה הקרייטר גוון אפור ומתכתי. ובמקום אביב מכוסה ההר שכבה עבה של שלג.
במעלה ההר מקדם אותנו הגשם הראשון שלנו באמריקה, שמסיים לנו שלושה שבועות של מזג אויר ידידותי מאוד. זהו גשם דוקר וזעפן שמצטרף לרוח שאוספת מן השלג את הקור עד שהסיכויים שלי לשחק בשלג עם אורית יורדים לאפס.
שכן יפה של קרייטר
במעלה ההר מקדם אותנו הגשם הראשון שלנו באמריקה, שמסיים לנו שלושה שבועות של מזג אויר ידידותי מאוד. זהו גשם דוקר וזעפן שמצטרף לרוח שאוספת מן השלג את הקור עד שהסיכויים שלי לשחק בשלג עם אורית יורדים לאפס.
שכן יפה של קרייטר
המראות שמספק לנו הקרייטר, הם אפוא, הרבה פחות יפים ממה שהוא מראה כשהוא במיטבו, אבל גם ככה, הוא ייחודי וצבע הפלדה עטור השלג, מלווה אותנו ברישומו לפחות עד ווטסון פולס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה